Vayedaber

רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁתֵּי שָׂדוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר הַמֵּיצַר בֵּינְתַיִים. תָּלַשׁ מֵאַחַת מֵהֶן לִקְנוֹת חֲבֵירָתָהּ וְלֹא לִקְנוֹת הַמֵּיצַר. הִיא נִקְנֵית וַחֲבֵירָתָהּ אֵינָהּ נִקְנֵית. רִבִּי זֵירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. 8b נִתְכַּוֵון לִקְנוֹת [מִן] הַמֵּיצַר. וּשְׁרַע מִינָּהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. בְּנִיכְסֵי הַגֵּר תָּלַשׁ בִּצְפוֹנָהּ שֶׁלַּשָּׂדֶה לִקְנוֹת דְּרוֹמָהּ וְלֹא אֶמְצַעִיתָהּ. צְּפוֹנָהּ נִקְנֵית דְּרוֹמָהּ לֹא נִקְנֵית תַּמָּן תַּנִּינָן. אִם הָיָה מְחוּבָּר לַקַּרְקַע וְתָלַשׁ כָּל שֶׁהוּא קָנָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא קָנָה אֶלָּא מַה שֶׁתָּלַשׁ. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּומָא נְחוּתָא בְּנִיכְסֵי הַגֵּר אִתְאֲמַר. רַב חִסְדָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק. בְּגִין דְּלָא תֵימַר קַשְׁיָא לִשְׁמוּאֵל אַתֲּ מַר בְּנִיכְסֵי הַגֵּר אִתְאֲמָרַת

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תלש מאחת מהן. תלש עצים ועשבים כדי לתקן את השדה דבנכסי הגר קנה בכה''ג:

בגין דלא תימר קשיא לשמואל. וכי בשביל שאתה סבור משום דלא תקשה אדשמואל ממתני' דקתני ותלש כל שהוא קנה דמשמע דקנה הכל את דחיק אנפשיך לאוקמי לדידיה בנכסי הגר לא היא אלא דשמואל אפי' בעלמא קאמר למילתיה:

בניכסי הגר אתאמר. לא אמר שמואל לא קנה אלא מה שתלש אלא בנכסי הגר דס''ל דכיון דאויר באמצע לא קנה השאר ודמיא להא דרב חסדא דלעיל ובנכסי הגר הוא דאמרי' הכי שאין דעת אחרת מקנה אותו:

נחותא. שהיה רגיל לירד לבבל:

לא קנה אלא מה שתלש. כדמפרש רבי אבדומא למילתיה:

תמן תנינן. לקמן בפ' הספינה הלוקח פשתן מחבירו ה''ז לא קנה עד שיטלטלנו ממקום למקום ואם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה:

לקנות דרומה ולא אמצעיתה. שלא נתכוון לקנות כלום באמצע השדה והוי כמיצר המפסיק בין שתי השדות לא קנה אלא מקום צפונה בלבד וכגון שאין השדה זו מצויינת במצריה:

נתכוון לקנות המיצר ושרע מינה. ולמטה ממנה מן המיצר וכלומר שהחזיק המיצר ע''מ לקנות אותן השדות מהו אם מהני חזקת המיצר להשדות דכאפסרא דארעא הוא או לא ולא איפשיטא:

היא נקנית. לא קנה אלא אותה השדה שהחזיק בה לבד ולא את חבירתה:

ולא לקנות המיצר. לא נתכוון להחזיק בהמצר שבנתיים דאלו החזיק במצר בעיא היא לקמיה:

לקנות חבירתה. כלומר לקנות גם חבירתה עם אותה השדה שהחזיק בה:

משנה: שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַחֲזָקָה יְהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהַגָּלִיל. הָיָה בִיהוּדָה וְהֶחֱזִיק בַּגָּלִיל בַּגָּלִיל וְהֶחֱזִיק בִּיהוּדָה אֵינָהּ חֲזָקָה עַד שֶׁיְּהֵא עִמּוֹ בַּמְּדִינָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לֹא אָֽמְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּהֵא בְאִיסְפַּמְיָא וְיַחֲזִיק שָׁנָה וְיֵלְכוּ וְיוֹדִיעוּהוּ שָׁנָה וְיָבוֹא לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ר' יהודה טעמי' דר' יהודה דקסבר דטעמא דחזקה לאו משום דעד תלת שנין מזדהר אינש בשטריה טפי לא מזדהר אלא דס''ל דטעמא הוי משום דלא שבק אינש דאכלי ארעא דידיה אפי' שעה אחת ושתיק והאי דנתנו שיעור שלשה שנים כדי שאם היה באספמיא שהוא רחוק מהלך שנה מארץ ישראל ויחזיק שנה וכו' אבל אם היה עמו בעיר הוי חזקה לאלתר ובשלש ארצות הללו שאין שיירות מצויות בתלת שנין מיהת הוי חזקה ואין הלכה כרבי יהודה:

מתני' שלשה חדשים וכו'. לפי שיש תבואה גדילה לג' חדשים כגון שעורים ושבולת שועל ועדשים ונמצא אוכל שלש תבואות בשמנה עשר חדש:

ר''ע אומר חדש שיש דבר שגדל לשלשים יום כגון שחת וירקות לפיכך אם אכלה ארבעה עשר חדש הוי חזקה ור' ישמעאל סבר אכילת שחת וירקות לאו כלום הוא ולא הוי חזקה אלא באכילת תבואה ופירות גמורים ומיהו לכ''ע צריך י''ב חדש באמצע מפני שבאמצע צריך אכילה חשובה לשנה שלימה:

בד''א. שצריך שמנה עשר חדש לשדה הבעל:

בשדה לבן. של תבואות שהכל נלקט בפרק אחד ולפיכך שיעור שלשה שנים בעינן:

אבל בשדה האילן. שפירותיה נלקטין לפרקים ענבים בפרק אחד וזיתים בפרק אחד ותאינים בפרק אחד:

כנס את תבואתו. יין של גפנים:

ומסק את זיתיו וכנס את קייצו. ליקט תאינים ויבשן והכניסן לביתו הרי זו חזקה כאלו הן שלש שנים ואין הלכה לא כר' ישמעאל ולא כר''ע:

מתני' שלש ארצות בארץ ישראל חלוקות זו מזו לענין חזקה שאם החזיק באחת מאלו הארצות והיה בעל הקרקע באחרת אין חזקתו חזקה לפי שאין שיירות מצויות מזו לזו ואע''פ שאינן שעת חירום ומלחמה סתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי ואם היה בעל הקרקע מוחה לא היה מי שיודיע לזה המחזיק לפיכך היה ראוי לזה המחזיק ליזהר בשטרו וכיון שלא נזהר הפסיד:

עד שיהא עמו במדינה. אחת שיהיו שניהם ביהודה או שניהם בעבר הירדן ואע''פ שזה בעיר אחת וזה בעיר אחרת דכיון דשיירות מצויות היה לו למחות וכיון דלא מיחה הפסיד:

הלכה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים כול'. שְׁמוּאֵל אָמַר. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים. ג̇ שָׁנִים קָצִיר. ג̇ שָׁנִים בָּצִיר. ג̇ שָׁנִים מָסִיק. רַב אָמַר. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים. ג̇ שָׁנִים מֵעֵת לָעֵת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּשֵׁם שֶׁחֲלוּקִין כָּאן כָּךְ חֲלוּקִין בִּשְׁנֵי אֱלִיָּהוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' שלש שנים קציר וכו'. כלומר שלש שנים יקצור את התבואה וימסוק את הזיתים ויבצור את הענבים דשלשה שנים בעינן לכל מה שיאכל מהשדה אשר החזיק בה:

מעת לעת. שלש שנים שלימות ממש:

כשני אליהו. דאמר אם יהיה טל ומטר שלש שנים וגו' וחלוקין אם היו שלשה שנים מיום אל יום או לא:

משנה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר ג̇ חֳדָשִׁים בָּרִאשׁוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בָּאַחֲרוֹנָה וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בָּאֶמְצָע הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר חֹדֶשׁ בָּרִאשׁוֹנָה וְחֹדֶשׁ בָּאַחֲרוֹנָה וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בָּאֶמְצָע הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׂדֵה הַלָּבָן אֲבָל בִּשְׂדֵה הָאִילָן כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ מָסַק אֶת זֵיתָיו כָּנַס אֶת קֵייצוֹ הֲרֵי אֵילּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בד''א. שצריך שמנה עשר חדש לשדה הבעל:

בשדה לבן. של תבואות שהכל נלקט בפרק אחד ולפיכך שיעור שלשה שנים בעינן:

אבל בשדה האילן. שפירותיה נלקטין לפרקים ענבים בפרק אחד וזיתים בפרק אחד ותאינים בפרק אחד:

כנס את תבואתו. יין של גפנים:

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁהֵן נֶאֱמָנִין לְאַלְתָּר. הַחַיָּה וְהַשְּׁייָרָה וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. הַחַיָּה בְשָׁעָה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר. מֵהָדָא דִכְתִיב וַתִּקַּח הַמְייַלֶּדֶת וִתִּקְשֹׁר וגו'. שְׁייָרָא. כַּיי דָּמַר רִבִּי סִימוֹן אַחֲוֵי דִיהוּדָה בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רַב. [תִּינּוֹק] כָּל זְמַן שֶׁמּוּשְׁלָךְ לַשּׁוּק אוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ מְעִידִין עָלָיו. נֶאֱסַף צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים וְאָבִיו וְאִמּוֹ נַעֲשִׂין לוֹ כִשְׁנֵי עֵדִים. וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. שָׁלֹשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁינוֹת בְּמִיטָּה וְנִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כּוּלָּן טְמֵאוֹת. בָּֽדְקָה אַחַת וּמְצָתָה טָמֵא הִיא טְמֵאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי בָּא. וּבִלְבַד מֵעֵת לָעֵת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והמטהרת חברותיה. מחמת שאומרת על עצמה טמאה היא מטהרת חברותיה כהאי דתנינן בפ''ט דנדה:

כולן טמאות. ובמשולבות ודבוקות זו בזו מיירי ואין ידוע מאיזו מהן:

ובלבד מעת לעת. משעה שנמצא הדם תולין בזו לטהר חברותיה אבל לאחר מעת לעת אין תולין בה. ואיתא להא בפ' עשרה יוחסין שם:

והשיירה. העוברת ממקום למקום ומצאו תינוק מושלך וכשהוא עדיין בשוק בהא הוא דאמרו דאחד מהם נאמן כדר' סימון לעיל:

החיה. המילדת נאמנת לומר זה יצא ראשון ובכור הוא:

שלשה הן שהן נאמנין. בעדותן לאלתר אבל לאחר זמן אין נאמנין:

רַב חִסְדָּא אָמַר. מְשֹׁךְ בְּהֵמָה זוֹ לִקְנוֹת קָנָה. לִקְנוֹת וְולָדוֹתֶיהָ [לֹא] קָנָה. לִקְנוֹת הִיא וּוְלָדוֹתֶיהָ (לֹא) קָנָה. אָמַר רִבִּי נָסָה. הָדָא דְתֵימַר. בְּשֶׁלֹּא הָֽיְתֵה עוֹבָרָה. אֲבָל אִם הָֽיְתֵה עוֹבָרָה עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּאֶחָד מֵאֵיבָרֶיהָ. וְהָתַנֵּי. הַמּוֹכֵר עוֹבָרֵי בְהֶמְתּוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. ווְלָדֵי שִׁפְחָתוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. מַעְשְׂרוֹת שָׂדֵהוּ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אַוֵּיר חוֹרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אֶלָּא מוֹכֵר לוֹ בְהֵמָה 9a וּמְשַׁייֵר לוֹ עוֹבָרָהּ. מוֹכֵר לוֹ שִׁפְחָה וּמְשַׁייֵר לוֹ ווְלָדָהּ. מוֹכֵר לוֹ שָׂדֶה וּמְשַׁייֵר לוֹ מַעְשְׂרוֹת. מוֹכֵר לוֹ חוֹרֵבָה וּמְשַׁייֵר לוֹ אַוֵּירָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומשייר לו לעצמו דכל כה''ג אמרינן בעין יפה הוא שייר לעצמו:

אויר חורבת לחבירו. להוציא בו זיזין לא עשה כלום דאין כאן על מה לחול הקנין:

והתני. ופריך לה הש''ס על הא דקאמר אם היתה עוברה קנה והתניא בברייתא המוכר עוברי בהמתו לחבירו לא עשה כלום משום דהוי דבר שלא בא לעולם:

בשלא היתה. הבהמה עוברה אבל אם היתה מעוברת עשו אותה כאחד מאיבריה ומהני משיכה דידה לעוברה:

הדא דתימר. לקנות ולדותיה לא קנה:

לקנות היא וולדותיה קנה. והכי איתא התם דמגו דמהני משיכה לדידה מהני נמי לולדותיה:

לקנות וולדותיה לא קנה. כן היא הגי' בפ''ק דקידושין הלכה ד' ונכונה היא דמשיכה דבהמה לא מהני לולדותיה וכדמפרש ואזיל:

משוך בהמה זו לקנות. שתקנה במשיכה זו קנה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source